תקן ישראלי למזרונים

תקן ישראלי למזרונים

על שום מה הייתה מחלוקת בעניין תקן ישראלי למזרונים?

אף על פי שרבים מהמזרונים הנמכרים בארץ, למעשה מיובאים מחו"ל – במדינת ישראל יכול לחול תקן איכות אחיד למזרונים. האם זה חיובי? האם זה מועיל ואף יעיל מבחינת הצרכן? הבא ניכנס לעובי המזרון.

מחלוקת על התקנים

באם מסתכלים על השיח הרשתי בנושא תקן איכות אחיד למזרונים, יש שיגידו שישנה מחלוקת של ממש, המעורבים בה גורמים מכל צד. מדוע היה לכאורה קונפליקט שכזה? ובכן, אם נשאל את המעורבים אולי הם יצביעו על חובת ההוספה של חומרים מעכבי בעירה לתוך המזרון. כלומר, תו תקן איכות אחיד כמו מבקש להוסיף חומר מסוים, לכל מזרון, בשוק הישראלי.

מה בדבר חומרים מעכבי בעירה?

אין בזה יותר מדי חדש, או יותר מדי שונה. מדובר בחומרים מעכבי בעירה שאפשר למצוא אצל שלל מכשירים שונים. אנחנו מדברים על מכשירי חשמל, חומרי בנייה ,חדרי שינה ואפילו צעצועי תינוקות. חומרים שנועדו לעכב ואף לשבש את שרשרת הבעירה. אם כן, האין זה נפלא? חומרים בטיחותיים שכאלה? ובכן, ייתכן שזו רק חלק מהתמונה. זאת כיוון, שבאם עוקבים אחר צידי הקונפליקט, אפשר לקבל פרספקטיבות נוספות. פרספקטיבות נוספות? ובכן, החומרים הללו, כן, מעכבי הבעירה – יכולים לבוא עם חסרונות משלהם. מדובר על מחקרים רבים לכאורה שמצביעים שיש בהם סיכונים, ביניהם אלמנטים שמקושרים עם סבירות מוגברת למחלת הסרטן.

לשמור על המזרונים

אם כן, לא סביר שיהיה זה נבון להוסיף חומרים שכאלה לתוך פריט שאנשים עושים בו שימוש כל יום, כמה שעות, וסביר שגם ללא הפסקה.  למעשה, אם נחשוב על זה מבחינה סטטיסטית, המזרון הוא הפריט שהאדם המערבי יכול לעשות בו שימוש כשליש מחייו. זאת באם הוא ישן כשליש מהיממה.

הבקשה להוסיף חומרים למזרונים

ייתכן שהסיפור התחיל, עקב כך שבשנת 2013 נציבות הכבאות בישראל ביקשה לתקן תקנה לפיה מזרונים בישראל יהיו יותר עמידי-אש, או פשוט עמידים באש. מדוע? ובכן, ייתכן שזה עקב ריבוי שריפות בהן היו מעורבים מזרונים. הנציבות ביקשה להכיר בתקן הישראלי 5418, שלמעשה מדבר על עמידות בהידלקות של מזרונים, של רפידות מזרונים וכיוצא בזה. ובכן, התקן היה רלוונטי רק למזרונים שנמצאים בשימוש אצל בתי עסק ומוסדות.

האינטרס (לכאורה) של נציבות הכבאות בישראל

למה זה היה כל כך חשוב לנציבות הכבאות בישראל? מה הם ניסו להשיג? ובכן, מתוך התבוננות במקרים שהם עבדו עימם בשטח, מקרים בהם כנראה נדלקו להם מזרונים – הם כנראה הגיעו למסקנה, שבמקרים בהם המזרון פשוט לא דולק – יותר קל לנהל את השריפה. ואם יותר קל לנהל את השריפה, יותר קל לתמוך את האנשים לביטחון.

כך שהקונפליקט הוא בין ביטחון אש, לבין ביטחון מסוג אחר. ביטחון של גוף ונפש, ביטחון של היכולת להימנע מחומרים שאינם מיטיבים ואינם מועילים. צד אחד בדיון היה רוצה לוודא שהמזרונים לא יישרפו, וצד אחר בדיון מבקש לוודא שהמזרונים נשארים בטוחים לשימוש.

ההחלטה שהתקבלה בסופו של דבר, היא זו שצידדה עם הבקשה של נציבות כיבוי אש, שנתמכה מנציגי החברות המייצרות חומרים ובדים מסוג זה ממש. כך שהתקן התעדכן, ומבקש הימצאות או הוספת חומרים מעכבי בעירה למזרונים.

חוות דעת שנייה על התקן המוצע

ייאמר לזכותו של משרד הבריאות – שהיה המתנגד הראשי לעניין. המשרד מבקש להעלות את הנושא למודעות זה שנים, והצהרתו מחווה את הדעה שהיתרונות לשימוש בחומרים מעכבי בעירה באי אילו מזרונים לא עולים על החסרונות המעורבים, ועל פי כן מתנגד באופן נחרץ להחלת התקינה. בין המתנגדים אפשר למצוא את חברת איקאה ואף עתרה לבג"ץ בנושא. בטענתה הצביעה איקאה על הסיכונים הכרוכים, כמו גם על עצם אישור התקן ללא קבלת הסכמתה של שרת הבריאות שכיהנה בזמנו כמו גם ללא הסכמתו השר להגנת הסביבה.

בין הטענות שמעלים המתנגדים לתקן, ישנן הכוונות אצבע לעבר מחקרים שמצביעים על סבירות מוגדלת למחלות שונות, כמו סרטן, פגיעות במערכת העצבים, מחלות כרונית כמו סוכרת, שיבושים במערכות הורמונליות וכיוצא בזה. יחד עם מחקרים שמראים שחומרי עיכוב בערה לא באמת תומכים בעיכוב בערה, לכאורה. ואם הם דווקא כן יעזרו בעיכוב בערה, תופעת הלוואי תהיה פליטת עשן רעיל שיכולה להיות מסוכנת בפני עצמה.

האידיאל: הצרכן בוחר

יש שיגידו כי משרד הבריאות מאוד שמח שלא להחיל את תו התקן החדש, והוא מאוד מתעדף מצב בו למזרונים לא מתווספים חומרים מעכבי בערה, לא בתהליך ייבוא ולא בתהליך ייצור. ייתכן כי משרד הבריאות חושב שהבחירה היא ברשות הצרכן, וייתכן שיש לך הצדקה נהדרת. לאור כך שזו בחירה של הצרכן באם ברצונו להיחשף לחומרים שכאלו, או שלא. מה גם, שעם הזמן אפשר להתחיל ולשקול חלופות אחרות – כמו שימוש בבדי ריפוד שאינם דליקים.

על כן, אפשר לעקוב ולראות מה קרה אם התקן הזה, והיכן הסיפור הזה עומד כיום כמו מיטות. לבינתיים, ניתן להתעניין במזרונים השונים המוצעים באתר, ולראות באם יש בהם חומרים מעכבי בערה – או פשוט להתרשם מהאיכויות השונות שהם מציעים.